במסע חיפושים אחר העצמי ..
רואה מסביב את אלה שנכנסו לשגרה , מצאו את המסגרת ו"התלבשו על הנישה".
מוצא עצמי מחפש סחור סחור , מפשפש בין העולמות מנסה לתאר איפה נמצא המקום הטוב , אולי אסיק מחיפוש רב שהניסיון אבוד מנשוא , שאין צורך בלחפש הרי בלאו וכי לא אמצא .
אטען כי כתובתו של אדם מיוחדלא תמצא במרווח הסטנדרטי 'זה שכולם נמצאים בו'.
מעמיקה המחשבה היות ובחורצ'יק "יוזם" , "כריזמטי" , "מוכשר" , לא מוצא את הפירצה הקטנה בגדר .אותה פרצה שעברו בה כמה חבר'ה לא מזמן.
צבא , הטיול שבא אחריו , והמתי אתה מתחיל ללמוד - כן, בטח. מחר!
"חייל משחורר" - בשעה טובה! הגיע זמנך, דרך המלך לקראתך..נחלה שתראה בעיניי רבים מבוגרים מאיתנו קלה וצפויה משום מה בעיניי נראת שפופה וגמלונית.
אין שמץ של תובנה בלרוץ על המסלול המהיר הארוך שכולם נוסעים בו .נו, הנתיב ההוא עם הסימונים ,עצירות הביינים ומחלפי התקווה ההוא שכולם אמרו לך לנסוע דרכו . מלבד לפקוח עיניים מטר מסוף המסע ,להביט לצדדים ולשאול עצמך.. רגע.עד עכשיו , איפה היית ??
אם אני לא טועה למרות שאני רגיל . כבר רוב החבר'ה שפרצו את הגדר , תפסו רכבת ועלו על 'דרך המסלול הבטוח'..
לא חבל?דרך כזאת ארוכה ורק לקראת הסוף להיווכח על עצם קיומך? בחור שאפתן שידע מה הוא רוצה מעצמו כי כולם אמרו לו מה הם רצונם - איי חבל , חבל באמת שאותי לא שאלת .
קלה השאלה , קשה התשובה .
הגשמה עצמית , יעוד , אושר , חווויה שנמצאים ממש ממול הדרך , המטרה , העשייה המקווים שאראה גם אותם.
לנוכך הטעייה לא נראה כי באמת אמצא תשובה בין המילים מעוררות ההשראה.
סימנים שאלה רבים מציפים אותך ואם תיקח חבר לשיחה 'צפופה' מסתבר שסימני השאלה הענקיים לא מציפים רק אותך ובתוך רבים בני גילך השאלה החבויה ומפחדת לצוץ בין "סימני הקריאה".
פתרון אמצא ביום בין הימים , ביום הזה ארגיש מאושר ,מוגשם, מכוון מטרות עם יעד מוגדר. אבל עד אז אמשיך במסע שבו רק לא אתה נמצא , אמנם מסע אל הלא נודע אבל תשובה מספקת וטובה שכיף להרגיש בה את השמחה הגדולה שהגיע אליך!
התקווה נשארת ,הספק יעלם והכל יהיה בסדר ..
אתה , הבחור הצעיר שיבוא היום וכולם ידברו עליו ,אל דאגה ..
